תהליך החקר פיתוח בקרב התלמידים
אחריות אישית וחברתית, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית ויכולת שיפוט, פתרון בעיות
וקבלת החלטות, התמודדות עם שאלות פתוחות, טיפול במידע דיגיטלי, ניהול המידע
והפיכתו לידע אישי של הלומד ואוריינות טכנולוגית.
מעצבי סביבות למידה מקוונות רבים רואים, כאמור, בתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית את הבסיס התיאורטי לעיצוב סביבות למידה אלה העובדה שהלמידה בסביבת אינטרנט היא למידה פעילה וחקרנית, שמספקת ללומד נגישות למידע ולידע ודורשת ממנו מיומנויות של טיפול במידע והפיכתו לידע,
מתיישבת עם הגישה הרואה במרכז תהליך הלמידה את הלומד ואת תהליך הבניית הידע זאת ,בניגוד לתפיסה המתרכזת במורה והרואה בלמידה תהליך של העברה אפקטיבית של ידע ממנו אל התלמיד.הגישה
הקונסטרוקטיביסטית ללמידה מניחה שהלמידה מתרחשת כאשר הלומד פעיל בתהליך הבניית הידע, ושתהליך זה דורש אינטראקציה עם אחרים האינטראקציה החברתית היא בעלת חשיבות ללמידה, הן מן ההיבט הקוגניטיבי והן מן ההיבט הפסיכו–חברתי. מן ההיבט הקוגניטיבי מעמידה הלמידה השיתופית בפני הלומד אפשרות לפתח מיומנויות חשיבה גבוהות, חשיבה ביקורתית, רב ממדית ועמוקה מבחינה פסיכו–חברתית יוצרת הלמידה בקבוצה מסגרת תומכת ומעודדת, שמעלה מוטיבציה ויוצרת מעורבות אקטיבית
בתהליך הלמידה העובדה שסביבת הלמידה המקוונת מאפשרת, בנוסף לנגישות למידע, גם אמצעי ליצירת קשר ולשיתוף מידע בין לומדים, הופכת את הסביבה הזאת למצע אופטימלי לפיתוח של תהליכי למידה שיתופיים המכוונים להבניית ידע הלמידה השיתופית מגדירה מחדש את יחסי הלומד–מלמד בפעילויות השיתופיות המקוונות. העובדה שלמידה שיתופית מקוונת מכוונת להבניה של ידע על ידי הלומדים, ולא להעברה של ידע ממורה לתלמיד, משנה באופן מהותי את תפקידו של המורה בתהליך הלמידה. הוא אינו משמש עוד כמקור הידע אלא כיועץ ומנחה, המלווה את הלומד בתהליך הבניית הידע שלו ושל עמיתיו. מעצב המטלה השיתופית הקונסטרוקטיביסטית צריך כבר בשלב התכנון לקחת בחשבון את העובדה שהלמידה תתקיים באופן עצמאי, בלתי תלוי במורה כמקור ידע, ותהיה מרוכזת בתהליכי הבניית ידע ולא בתהליכי הוראה והעברת ידע.
מבנה המטלה ומרכיביה
השגת למידה אפקטיבית בדרך שיתופית אינה עניין אוטומטי וספונטני - כדי להשיגה נדרש תכנון קפדני של הגדרת מטרות ותוצרים: למידה שיתופית שונה מלמידה עצמית בכך שהיא מגדירה במטרותיה גם את הדרך להשגת הידע ולא רק את הנושא הנלמד. למושג שיתופיות בלמידה יש מגוון רחב של משמעויות. השיתוף יכול להתקיים בכל השלבים של הלמידה: שיתוף במקורות ידע, שיתוף באיסוף המידע, שיתוף בתהליכי עיבוד המידע, שיתוף בתוצרי המידע, שיתוף בתהליכי הערכת התוצרים. בהגדרת מטרות המטלה השיתופית נדרשת הבהרה מדויקת של מהות השיתופיות שיש לנקוט, כדי להשיג את המטרה הרצויה.
בנוסף להגדרתו של אופי השיתופיות, נדרשת הגדרה של מאפייני התוצר הנדרש: יצירת מסמך משותף , יצירת מאגר עבודות משותף,
וכדומה.
יש לשים לב להבחנה חשובה: בהגדרת התוצר אין הכוונה למתן "מתכון"
צעד אחר צעד, ליצירת תוצר מוגדר מראש ורצוי ברמת התכנים. את התכנים על הלומדים לצקת בעצמם לתוך המטלה. ההגדרות המפורטות של התוצר המבוקש מיועדות למנוע אי בהירות לגבי התהליך )האם רק להביע דעה בפורום או גם להגיב להודעות אחרים, וכדומה( ואי בהירות לגבי מאפיינים כלליים של התוצר המשותף )אורך המסמך, כמות המקורות שיש להסתמך עליהם וכדומה). חוסר מידע לגבי הגדרות אלה עלול לפגוע בתקשורת הנדרשת בין המשתתפים במהלך המטלה ולגרום להכשלתה.
תפקידו של המנחה בעת הפעלת המטלה
מטלה שיתופית מקוונת, המתוכננת היטב, אמורה לאפשר את הפעלתה באופן עצמאי על ידי קבוצת הלומדים, עם התערבות מינימלית של המנחה בעת המטלה עצמה. למרות זאת, עדיין נשארים בידי המנחה כמה תפקידים חשובים בשלבים השונים של התפתחות המטלה. אנדרסון ועמיתיו מגדירים שלושה סוגים של התערבויות שעל המורה המקוון להפעיל בעת הפעלת מטלה מקוונת:
נוכחות הוראתית- המכוונת לענות על בעיות שנוצרות בהבנה של התוכן הלימודי.
נוכחות חברתית- המכוונת ליצירת אווירה נעימה ותומכת, ולהגברת המוטיווציה לשיתוף פעולה פורה בין המשתתפים.
נוכחות ארגונית- המיועדת לוודא שהפעילות יוצאת לפועל לפי התכנון.
מקורות מידע
•
Aronson, E., Stephan, C.,
Sikes, J., Blaney, N. & Snapp, M. (1978), The Jigsaw Classroom.
Beverly Hills, CA: Sage Publication.
Beverly Hills, CA: Sage Publication.
•
Florea, M. (1999). A
Virtual Environment for Collaborating Learning. [Online]. Available at:
•
Johnson, D., Johnson,
R.& Holubec, E. (1998). Cooperation in the classroom. Boston:
Allyn
and Bacon.
and Bacon.
•
Johnson, D.W. &
Johnson, R.T. (1989) Cooperation and Competition Theory and Research.
Edina, Minnesota; USA. Interaction Book Co. publishing.
Edina, Minnesota; USA. Interaction Book Co. publishing.
•
Messick, D.M. & Mackie,
D.M. (1989). Intergroup relations. Annual Review of Psychology. 40, pp.
45-81.
•
Neer, M.R. (1987). The
development of an instrument to measure classroom
apprehension. Journal of Communication Education, 36 (2), pp. 154-166.
apprehension. Journal of Communication Education, 36 (2), pp. 154-166.
·
כהן, אנט (1995). שיטות
הוראה מפעילות. הוצאת ספרים:אח.
·
לוי, ז' (2006).
השפעת התנסות בלמידה בסביבת אינטרנט בחינוך הגבוה על היכולת לעבוד בצוות. חיבור
לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב.
·
מישר-טל, חגית, "פיתוח
והפעלה של מטלה לימודית שיתופית בהוראה מרחוק מקוונת". בתוך: חן, דוד וגילה קורץ
(עורכים). תקשוב, למידה והוראה. המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה. 451- 467.
