יום רביעי, 20 במרץ 2013

ניהול מידע אישי באמצעות כלי ה- Pearlrees


PIM- Personal Information Management  

ניהול מידע אישי באמצעות כלי ה-   Pearlrees

בעידן הידע והטכנולוגיה המתקדמת קיים מידע רב בפורמטים שונים המצטברים במחשבו האישי של האדם. תמונות, מסמכים, עבודות, תכתובות, דוא"ל, קישורים לאתרי אינטרנט, אנשי קשר, מצגות, רשומות, משימות, תזכורות, מאמרים ועוד.
ניהול מידע אישי היא פעילות שבה האדם שומר ומארגן את פירטי המידע שלו כדי לאחזר אותם בעצמו בזמן מאוחר יותר (ברגמן, -  PIM (  2005 זוהי מיומנות הדורשת מאנשים לארגן ביעילות את המידע שברשותם על מנת לא לבזבז זמן יקר בחיפוש אחר מידע ולהשיג בצורה טובה יותר מטרות. ניהול יעיל ומאורגן של המידע יאפשר לאחסן, לאחזר, לשלוח, לקלוט, לסנכרן וכל מניפולציה אחרת של המידע.
מחקרים שנעשו בדקו ניהול מידע אישי באוספים שונים (דוא"ל, מסמכים וקישורים) זיהו אסטרטגיות מרכזיות לשמירת מידע: תיוק ויצירת ערימות ,(malone,1983) בדקו מהן האסטרטגיות המועדפות על משתמשים לאחזור המידע: ניווט או חיפוש, (Bergman et al,2008) וזיהו מטרות שונות לאיסוף וארגון פריטי מידע: עבודה, לימודים, פנאי, יצירת מורשת ידע, שיתוף מידע, פחד מאובדן המידע ובניית זהות אישית.
מחקרים מציינים כי ניהול מידע אישי כרוך במאמץ ונדרשים לו תהליכים קוגניטיביים: שיום, מיון, קטלוג, הערכה, הבנה של תוכן הפריטים. בנוסף לתהליכים הקוגנטיביים לניהול מידע אישי היבטים אפקטיביים: רגשות אשם, שאט נפש ותסכול ולצידם גם תחושת בטחון, תחושת בעלות סיפוק וגאווה.
ייחודו של ניהול מידע אישי (בניגוד לניהול מאגרי מידע אחרים) הוא בכך שהוא מבוסס על ערכים סובייקטיבים, הנובעים מההקשר מהפרויקט ומרמת הרלוונטיות של הפריטים עבור המשתמש עצמו 
 (Bergman, Beyth-Marom& Nachmias, 2008).
קיימות אפשרויות טכנולוגיות רבות ליצור מאגר של קישורים למקורות מידע שונים.
אני נוהגת לעשות שימוש בכלי הנקרא -  pearltrees.
כלי זה משמש כלי חשיבה, מכיוון שאם נשתמש במטפורות- איסוף מקורות המידע בו אינו משול לסל אליו מכניסים באופן אקראי וללא סדר את הפריטים, אלא לארון תיוק בו מאורגנים הפריטים לפי קטגוריות וקטגוריות משנה של נושאים.
כשמו כן הוא- ניתן לארגן את הפריטים בעץ, כאשר האדם המשתמש בו הוא שקובע את ענפי עץ הקטגוריות- מרכזיות ומשניות שלתוכן משבץ את פריטי המידע.
בדרך זו הידע גם נרכש וגם מאורגן, ברשת של משמעויות רלוונטיות לתהליך הלמידה הספציפי.
העובדה שהכלי מאפשר, מבחינה טכנולוגית, שינוי בכל רגע נתון, מאפשרת בתהליך איסוף המידע גם הבנייה של הידע- זיהוי קטגוריות חדשות אליהן נחשף הלומד במהלך איסוף המידע מזמנות ארגון מחדש של פריטים בכל שלב ומכוונות לאיסוף של פריטי מידע נוספים.
מניסיוני- עצם איסוף וארגון פריטי המידע מהווה תהליך לימוד והבנייה משמעותי של ידע.
בתהליך מתבצעות פעולות של איתור מידע, הערכתו , ארגונו ובקרה על התהליך עצמו.
יש בכלי זה גם יישום לעקרונות הקונקטיביזם- הלומד מעצב הבנה של הנושא מעצם יצירת הקשרים בין יחידות המידע שהוא אוסף והבנה זו מובילה אותו לעיבוד והבנייה של הידע שהוא רוכש. כל זאת באופן דינמי, המאפשר שילוב ידע חדש בכל עת.
האפשרויות השיתופיות הקיימות בכלי מזמנות גם ניהול ידע משותף, התורם ליצירת ידע חדש, תובנות וקידום תהליכי למידה, הן של היחיד והן של ארגון, במידה ומתקיימת גם עבודה שיתופית.

קישורים





מקורות

ברגמן, ע. (2005). השימוש במאפיינים סובייקטיביים במערכות לניהול מידע אישי, חיבור לשם קבלת התואר   "דוקטור לפילוסופיה", תל אביב.


Bergman, O., Beyth-Marom, R., Nachmias, R. (2008) The user-subjective approach to personal information management systems design: Evidence and implementations, The American Society for Information Science and Technology, 59(2), 235-246.

Hardof-Jaffe, S., Hershkovitz, A., Abu-Kishk, H., Bergman, O., & Nachmias, R. (2009). Students' organization strategies of personal information space. Journal of Digital Information, 10(5).

Malone, T. W. (1983). How do People Organize their Desk? Implications for the Design of Office Information Systems. ACM Trans. on Office Information Systems, 1 (1), 99-112.

יום שלישי, 12 במרץ 2013

למידה-שיתופית-נתמכת-טכנולוגיה

למידה-שיתופית-נתמכת-טכנולוגיה


  למידה שיתופית
למידה שיתופית
מושג שהיה קיים עוד לפני עידן האינטרנט, והרבה לפני עידן הלמידה המתוקשבת. למושג זה חשיבות רבה בכל הדיסציפלינות ובמיוחד בחינוך, מאחר והוא מתייחס לאינטראקציה בין האינדיבידואל לסביבה. למידה שיתופית מאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים עם אותה קבוצה בו זמנית.
בלמידה שיתופית חוברים יחד לפחות שני לומדים (המחקר ממליץ על קבוצות המונות לא יותר מ 5-6 משתתפים), אשר חולקים ביניהם את תהליך הלמידה, אך שותפים להשגת אותה מטרה.

המרכיבים המרכזיים בתהליך הלמידה השיתופית

בלמידה השיתופית חייבים הלומדים להתנהג כקבוצה המשתתפת ומתחלקת בביצוע המטלות וגם בהחלפת רעיונות וניהול דיונים, ורק כך יגיעו לאינטראקציה ושיתוף ביניהם.
 עידוד למידה שיתופית בתוך הסביבה המתוקשבת, מצריך התייחסות ודרכי הערכה מתאימים הנובעים מתוך מטלות שיתופיות המשקפות את הלמידה השיתופית והאינטראקציה בין הלומדים בקבוצה.
 חייבת להיות הגדרה משותפת והסכמה למטרות ובהמשך גם חלוקת תפקידים בין חברי הקבוצה.
המרכיבים המרכזיים בתהליך הלמידה השיתופית

ביצוע משימה בהתייחס לתלות הדדית ואחריות משותפת של הלומדים.
• יצירת קשר אישי בין הלומדים המאפשר עזרה, תמיכה ועידוד הלמידה.
• הגדרת מטרות משותפות לחברי הקבוצה.
• מבנה קבוצה מעלה מוטיבציה של השותפים ומעודד אותם להיות יותר פעילים במסגרת הקבוצתית.
• על הלומד להשתתף באופן פעיל בתהליך הלמידה, כאשר הלומד פסיבי רמת הלמידה קטנה.
• הרכב הקבוצה משפיע על יחסי הכוחות בין החברים, כל מבנה משפיע אחרת על תפקוד החברים בה.
• כאשר המוטיבציה של הקבוצה נמוכה הלמידה השיתופית נפגעת וכך הלמידה של כל חבר בקבוצה.
• הרכב קבוצות הלמידה, גודל קבוצה ורמת השונות בין החברים ישפיע על תהליך הלמידה.
מתי הלמידה השיתופית עדיפה על הלמידה האינדיבידואלית?

לקדם אינטראקציות חברתיות
להעלות את המסוגלות העצמית של הפרט
לפתח כישורי חיים
הערכה אלטרנטיבית
לספק מערכות תמיכה חברתיות לתלמידים
לקדם למידה רב-תחומית. 
לא קיימת מגבלת זמן חמורה, דרישות הספק, מחויבויות ל"תוכניות לימודים" ומבחנים חיצוניים. 
לפרוץ את גבולות הזמן והמקום ולאפשר "העברה" (לסיטואציות למידה אחרות או לסיטואציות מציאותיות ב"עולם האמיתי" בחיי היומיום של הלומדים).

 יישום כישורי שיתוף בתהליך למידה בסביבת אינטרנט

תיאום נוח
פתרון קונפליקטים באמצעות תקשורת טקסטואלית.
גמיש, רלבנטי.
אינו קצוב בזמן
טשטוש גבולות בין  ביצוע משימה אישית / שיתופית
שיתופיות תוך-צוותית ובין-צוותית
תהליך רציף המתקיים לאורך זמן
רמת שיתופיות גבוהה

מאפייני פעילות במסגרת קהילה וירטואלית  (Rheingold, 1993)

vשיח דמוקרטי סביב נושא משותף (מעמד שווה)
vתקשורת וירטואלית עם יחידים ועם קבוצות
vאפשרות לשאול, לבקר, להביע עמדות
vלבטא שאיפות, לציין צרכים בכל עת
vיצירת קשרים בינאישיים ללא תלות במשך הזמן
vיצירת תחושת השתייכות
vשיתופי פעולה לאורך זמן
  טכנולוגיות שיתופיות המסייעת לקידום הלמידה השיתופית נתמכת טכנולוגיה

חסרונות בלמידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה

בעיות טכניות של המחשב אשר לא תמיד ניתנות לתיקון או לוקחות זמן- דבר אשר יכול לעכב את האינטראקציה של הלומדים מרחוק ואף לגרום להתרופפות בתהליך הלמידה השיתופית.
קשיים לסטודנטים "עצמאיים"
סטודנטים "עצמאיים" אשר מעדיפים לפעול לבד ואינם משתפים פעולה בתהליך הלמידה השיתופית מאחר והם מרגישים כי זה מפריע למערכת השעות שלהם והם מעדיפים לסיים מוקדם ולא להיות תלויים באחרים.
משמעת עצמית גבוהה
דרישות למשמעת עצמית גבוהה מאוד ע"מ למנוע מצבי למידה מתבדרים המתרחקים מהמטרות או מחטיאים אותם.
תמיכה ועידוד ממושכים
דרישות לתמיכה ועידוד מתמיד ע"מ להבטיח שותפות מלאה. בהעדר עידוד ותמיכה, קיימת סכנה לשיבוש בתהליך השיתופי, וירידה במוטיבציה וברצינות של הלומדים

יתרונות בלמידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה
גמישות מרחבית
גישור בין תרבויות
נגישות למידע
הפצת מידע קלה
מגוון
העשרת הלמידה
מוטיבציה, תקשורת ואינטראקציה
אווירת תמיכה, קבלה, עזרה, עידוד, חלוקת עבודה והגדרת תפקידים
למידה משמעותית
שוויון הזדמנויות וחופש ביטוי

מקורות מידע

לוי, ז' (2006). השפעת התנסות בלמידה בסביבת אינטרנט בחינוך הגבוה על היכולת לעבוד בצוות. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב.